בדיקת מי שפיר הינה בדיקה משמעותית באמצעותה ניתן לבחון את תאי העור (DNA) של העובר, ולתור אחר פגמים שמקורם במבנה או במספר הכרומוזומים, דבר המעיד על מומים שונים שעלולים להיות בעובר בניהם: תסמונת דאון, תסמונת טרנר ושאר בעיות גנטיות. ניתן לבצע את בדיקת מי השפיר החל מהשבוע ה15 להריונה של האישה, אולם נהוג לבצעה בין השבועות 16-20 להריון. בדיקת מי שפיר, חשובה ככל שתהיה, לא נחשבת למובנת מאליה בקרב זוגות רבים החוששים מפני החסרונות וה"נזקים" שעלולים להיגרם בעקבות ביצוע הבדיקה. כמו בכל שלב במהלך ההריון, ישנו סיכון להפלת העובר, בדיקת מי שפיר מגדילה את הסיכון אם כי באחוזים מועטים. אף על פי כן, רבים בוחרים לבצעה ולהתוודע אל המומים (במידה וישנם) או לשלול את החששות הטבעיים באשר למומים אפשריים אלו, מה גם שרבים טוענים כי היתרונות שנלווים אל בדיקת מי השפיר גוברים על החסרונות בהרבה. בין שלל היתרונות ניתן כמובן להבחין בסיבה לשמה נערכת הבדיקה, כלומר, בתוצאות שמספקת הבדיקה ובכך שהבדיקה שוללת\מאשרת הימצאות מומים בעובר. יתרון נוסף שהבדיקה מספקת הינו לא אחר מאשר היפתרות מתחושת אי הוודאות ומהחששות שמלווים את ההורים לאורך תקופת ההריון. יתרון אחר נגזר מהשלבים המוקדמים בהם נערכת הבדיקה, דבר המאפשר להורים לקבל החלטות נכונות ולעבור את הבדיקות המתאימות במידה וחלילה, מתגלה מום כלשהוא בעובר. מכאן, שעל אף שההחלטה האם לעבור בדיקת מי שפיר או לאו אינה פשוטה, וכוללת יתרונות וחסרונות גם יחד, היא משמעותית וחשובה ורצוי לעבור אותה.
רשלנות רפואית בהריון אני ממש מסכימה עם מה שכתוב - מאד חשוב לעבור את הבדיקה הזאת, למרות הסיכונים ולמרות החשש. זה פשוט נותן תמונה מהימנה ביותר על המצב
השבמחק