ההחלטה אם לשמור את הדם הטבורי מיד בתום הלידה או לזרוק אותו יחד עם שאר הפסולת, היא החלטה אשר נתונה לחלוטין בידיהם של ההורים, כלומר: של האם ההריונית ושל בעלה. בעוד חלק יעדיפו לשמור את הדם הטבורי למצבים בהם חלילה יתעורר צורך בו בעתיד, אחרים לא יראו את החשיבות שבדבר ואף יש את אלה שבכלל לא מודעים ליתרונות ששימור דם טבורי מציע.
בגדול, שימור דם טבורי מאפשר לשמר מאגר גדול של תאי גזע עובריים שיכולים לסייע במקרים של השתלות במצבים בהם חס וחלילה מתעוררות מחלות שונות בכל אחד מבני המשפחה (התאמה של הדם הטבורי לעובר היא 100%, להורים 50% ולכל אחד מהאחים 25%), ואילו ו תהליכי השימור הם פשוטים מאוד, אינם פולשניים ואינם מעמידים בסיכון את האם או העובר ולכן שעל פניו כולם אמורים להיות בעד שימור דם טבורי, אבל לא כך הדבר.
המתנגדים לתהליכי שימור הדם, טוענים כי עלות שימור הדם הטבורי היא גבוהה ולא תמיד משתלמת, מאחר ואת הדם ניתן לשמור במצב איכותי רק כ10 שנים, מה גם שכמות תאי הגזע שיש בדם הטבורי מתאימים בכמות רק לילדים ולא למבוגרים.
זו באמת שאלה מעניינת, מצד אחד כדאי לשמור תמיד דברים שיש סיכוי שנצטרך בעתיד, מצד שני אין ביטחון שכשנצטרך אותם הם יתפקדו באותו האופן..
השבמחקרשלנות רפואית בהריון